(ציור של יהלי זילברמן - שפיר)
אמר האדמו"ר מגור 'מתן תורה התרחש
פעם אחת, אבל מאז ובכל שנה אנחנו זוכים לקבל מחדש את התורה'
מודלים לא מחזיקים מעמד,אפנת משתנות
(חדשות לבקרים) טרנדים חולפים לעיתים באותו מהירות שבא נכנסו לחיינו....אז מה
נצחי? הדבר היחיד שנצחי הוא אהבה , יותר נכון
לומר הפוטנציאל לאהבה....אותו גרעין ,תקוותי ,מעורר חיות...היכולת לאהוב, להיות
נאהב....אהבה!
מאחר וכוחה של האהבה עצום,בלתי
נשלט,מתפרץ וכולי....וכפי שכתוב בשיר השירים (ח' 6-7):
שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ,
כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל
קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ, שַׁלְהֶבֶתְיָה.מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ
לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ. אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת
כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה - בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ....
המודל אותו אנחנו נדרשים (כיהודים) הוא
מודל מחייב , פשוט , ללא גבולות וראציונלי...
והוא נסמך על שני פסוקים מכוננים, אשר
נמצאים ברקע ההוויה שלנו ומציעים לנו הזדמנות לממש את פוטנציאל האהבה הטמון
בנו....ובאנשות.
בראש ובראשונה וברקע חיינו מצוי הפסוק
מספר דברים פרק ו' – ואהבת את ה' אלוהיך' ומולו לזיקוק, להפיכת המופשט למוחשי, הפוטנציאלי לבר קיימא ואת רצוי
למצוי הפסוק מספר ויקרא פרק י"ט, י"ח , וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי
ה'....
התוקף לדרישה לאהבה בין בני אדם הוא האהבה
לאלוהים..וכך הלילה , אנחנו בני דת האהבה נפגש כולנו שוב, כבכול שנה בתחתית הר סיני
ונמתין לקבלה מחדש של התורה..ונמשיך לפתח היכולת שלנו לממש את האהבה האלוהית לאהבה
האנושית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה