מָתַי מַתְחִילִים בַּהֲכָנוֹת לְפֶסַח?

קוֹרְאִימ בְּשַׁבָּת תְּרוּמָה

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כׇּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ

וְיוֹצְאִימ לְמַסַּע בְּחַדְרֵי הַלֵּב.

וְקוֹרְאִימ וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָמ וּמַתְחִילִימ בְּבִנְיַת מִקְדָּשְׁכִינָה.

וְקוֹרְאִימ וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים וּמַתְחִילִימ לְדַמְיֵנ אֶת שֻׁלְחַנהַסֵּדֶר וְאוֹרְחָיו.

וְקוֹרְאִימ וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָנ לֶחֶמ פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד

וְיוֹצְאִימ הַחוּצָה לָתוּר אַחֵר לַלֶחֶם הַפֶּסַח וַעֲבוֹדַת הַפָּנִימ.

וְכָךְ תָּמִיד.