יום חמישי, 15 בנובמבר 2018

כָּאנוֹכָח


בְּמָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים?

לְעָתִיד לָבוֹא יִהְיֶה 'שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה' אֶל עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה בְּחֶזְקַת 'לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ'

וְיִפָּסֵק בְּךָ הַכָּתוּב 'אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙'

כִּי 'אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙' עֲבוּרְךָ רַק שֶׁהִנְּךָ בְּמַצָּב שֶׁל 'עִצָּבוֹן֙'

וּמִי יִתֵּן וּבְשִׂמְחָה תָּשׁוּב אֶל הָאֲדָמָה

תָּשׁוּב אֶל עַצְמֵךְ וְאֶל עַצְמִיּוּתְךָ,

וְאָז תָּשִׁיב אֶת תְּשׁוּבָתְךָ הָאֲמִתִּית לַשְּׁאֵלָה 'אַיֶּֽכָּה'?

פֹּה, כָּאן, נוֹכֵחַ.



בהוקרה לאילון שמיר שעמל ,טרח ,ביאר ,פירש ופתח לי צוהר 'לתורת הנוכחות' של אהרון דויד גורדון , בספרו 'בשביל החיים'.

אין תגובות: