הַר סִינַי

הַר סִינַי אֵינוֹ מָקוֹמ...

הוּא מַצַּב
הוּא תּוֹדָעָה

הוּא מָקוֹמ שֶׁל שִׁיחָה ,מִפְגָּשׁ וְדִבּוּר

הוּא נִּשְׁקָפ בִּבְהִירוּת מִוָּאדִיּוֹת חַיֵּינוּ

הוּא מָקוֹמ מִמֶּנּוּ הָרוּחַ יוֹצֵאת לְמַסְּעוֹתֶיהָ

הוּא מָקוֹמ שֶׁהַנְּשָׁמָה חוֹזֶרֶת לְהִתְמַלֵּא

הוּא חֲקַל אוֹתִיּוֹת אֵינְסוֹפִי

הוּא הַמָּקוֹמ בּוֹ מַתְחִיל סִפּוּרֵנוּ.

וְעַ֤ל הַר־סִינַי֙ יָרַ֔דְתָּ וְדַבֵּ֥ר עִמָּהֶ֖ם מִשָּׁמָ֑יִם וַתִּתֵּ֨ן לָהֶ֜ם מִשְׁפָּטִ֤ים יְשָׁרִים֙ וְתוֹר֣וֹת אֱמֶ֔ת חֻקִּ֥ים וּמִצְוֺ֖ת טוֹבִֽים

                                                                           (נחמיה ט' ג')